הדר פלדמן-מסיקה
איך הגעת י לליווי רוחני?
עולם הטיפול והליווי היה תמיד חלק בלתי נפרד ממני. במשך שנים ליוויתי אנשים כמטפלת ברפלקסולוגיה ובתחומים שונים של הרפואה המשלימה, והעמקתי בגישות הוליסטיות שמביאות ריפוי דרך הגוף והנפש כאחד.
בשלב מסוים, הרגשתי שמשהו בי מבקש להעמיק את המפגש. לפגוש את האדם שמולי לא רק במקום שבו כואב, אלא גם במקום שבו יש שאלה, כמיהה, בדידות, או צורך פשוט שמישהו יראה אותו באמת.
הליווי הרוחני היה עבורי שער – דרך חדשה, עדינה ומדויקת – להקשיב, ללוות, ולהיות נוכחת ברגעים של חיפוש, שינוי או משבר.
זו המשכיות טבעית של הדרך שלי – מקום שבו מילה, שתיקה, נשימה ומבט יכולים לפתוח פתח פנימי.
עבורי, זו שליחות – להחזיק עבור האחר מרחב בטוח, שקט ומאפשר, שבו הוא יכול לפגוש את עצמו לאט, לעומק, באהבה.
קצת עליי
אני הדר, בת 50, אמא לשתי בנות, רפלקסולוגית בכירה ומלווה רוחנית מוסמכת. במהלך השנים ליוויתי אנשים דרך הגוף והנפש, מתוך אמונה בכוחו של מפגש אנושי כן, נוכח ומכיל. עולמות הרוח והריפוי הם עבורי לא רק תחומי עניין, אלא דרך חיים שמזינה אותי ומאפשרת לי לצמוח. חקירת מצבי אי-הוודאות והזמניות שבעולם – הקו הדק שבין כאב לתקווה, בין רגש גולמי לבין תהליכים פנימיים של תודעה ומשמעות – מהווה עבורי מקור של תנועה, השראה והעמקה. הלימוד, ההתבוננות והמפגש עם הזולת מלמדים אותי כל הזמן גם על עצמי, ומחזקים בי את היכולת למצוא שקט ושלווה דווקא בתוך התנועה, בתוך השבריריות. זהו מסע מתמשך – מסע של גילוי, חמלה ופתיחות אל החיים.
איך אני מלווה
במפגש הליווי, נפתח מרחב שקט ומאפשר, שבו ניתן לפגוש את מה שנוכח – מילים, רגשות, שתיקות, שאלות. לפגוש את הכאב, הפחד וחוסר הוודאות לא לבד, אלא יחד ופשוט להיות.
התהליך נע בקצב שמתאים למי שנמצא מולי, ללא לחץ, ללא האצה, וללא צורך "לשנות" דבר.
לעיתים נשלב שיחה, קלפים טיפוליים, דמיון מודרך או טקסטים – בהתאם למה שמתאים ומתבקש ברגע.
הקשבה למה שנאמר, אך גם למה שנותר ברווחים שבין המילים.
התנועה הפנימית שנוצרת מתוך הנוכחות המשותפת שלנו – היא שמובילה את הדרך.
תחומי ההתמחות שלי
אני מלווה אנשים הנמצאים בצמתי חיים, בהתמודדות עם מחלה כרונית, אובדן, שכול, תהליכי פרידה ומצבי סוף חיים ולכל מי שמבקש מרחב של הקשבה ונוכחות בתוך מצבים מורכבים.
הכשרה ועבודה נוכחית
את הכשרתי כמלווה רוחנית עברתי בבית החולים איכילוב, ליוויתי מטופלים ובני משפחותיהם בחדר המיון ובמחלקות הפנימיות. העבודה כללה מפגש עם מצבי חירום רפואיים, התמודדות עם חוסר ודאות רפואית, וכן ליווי של מטופלים בתהליכים ממושכים – במצבים של חולי כרוני, אשפוזים חוזרים או ירידה תפקודית.
