מצא מלווה רוחני/ת באיזורך

הגעתי לליווי הרוחני קצת אחרי שאבי נפטר. מתוך תהליך הפרידה והאבל , הבנתי שאפשר לעבור תהליך משמעותי לפני , אחרי ותוך כדי פרידה.

הרצון להיות בנוכחות, קשיבות פתוחה ומלאה - פשוט להיות. רגעי החסד עם אבא שלי בסוף חייו בשעות, ברגעים לפני מותו, הביאו אותי להכרה שמעבר לכלים הפסיכולוגיים היעוציים, אני זקוקה לכלים נוספים רוחניים. הבנה לעומק תוך התבוננות ומגע עם העולם הפנימי שלי, במשאבים הרגשיים, כך גם הרוחניים הביאו אותי ללווי הרוחני. גוף, נפש, רוח.

מאז שעמדתי על דעתי עניינו אותי נושאים הנמצאים ברומו של עולם. נטיתי לשאול שאלות עליהן לא תמיד נעניתי בתשובות. חיפשתי תדיר לדעת יותר על העולם וטבעו של האדם. נושאים אלה הובילו אותי, בין השאר, ללימודי פילוסופיה. רציתי לעסוק באנשים ולבחור באחד מהמקצועות הטיפוליים. את עצמי ראיתי תמיד כאדם רוחני שפנימיות עמוקה קרובה ללבו.
לפני מספר שנים קראתי כתבה בעיתון הארץ על ליווי אנשים בעתות משבר, מצוקה ואף לקראת אחרית הימים. התרשמתי עמוקות ושיתפתי חברת נפש שלי שזיהתה שתחום עיסוק של ליווי רוחני מתאים לי והפצירה בי ללמוד ולחקור את התחום.

"שהייה לצדו של אבי בשבועותיו האחרונים היוותה עבור שנינו תקופה של חסד .למרות האימה, השהות המשותפת היתה מיטיבה לכשעצמה, וסיפקה רגעים של הנאה פשוטה וטבעית ללא שום יומרה לשיפור המצב.
הרהרתי ביני לביני, האם ייתכן להציע זאת כחלק מהמערך הטיפולי – אהבה וחמלה, משוחררות ממוטיבציה ""לטפל""? לא ידעתי אז שקיים מקצוע כזה.
בעוד אבי מנמנם וידו בידי, צלצל הטלפון, היה זה חבר שביקש להתייעץ - אביו לקה באלצהיימר, האם יש לי רעיונות כיצד אפשר לעזור? ""כן!"". הצעתי להיפגש עמו למפגשים של 'זמן איכות'. כך התחילה דרכי כמלווה בשנת 2016.
לאחר מספר שנות ליווי של יקירים רבים, התוודעתי למסלול ההסמכה הרשמי לליווי רוחני, אותו סיימתי בשנת 2024.

לליווי הרוחני הגעתי תוך כדי לימוד ייעוץ גרונטולוגי במכון באר אמונה בירושלים. לא פעם ציינו את חשיבות הליווי הרוחני בגיל המבוגר. קול פנימי אמר לי שזה הדיוק שאותו אני מחפשת בשלב זה של החיים. הקשבתי לקול הפנימי, למדתי ליווי רוחני ואני עוסקת בו באהבה.

במהלך חיי חיפשתי תשובות רוחניות כדרך להתפתחות וריפוי. משבר של מחלה מסכנת חיים והעיסוק המוחשי במוות, הפגיש אותי עם אמונות ודרכים שונות לריפוי רוחני כמו בודהיזם ומורים רוחניים שונים, ופתח בפני את הדלת לליווי הרוחני.

לפני 25 שנים יצאתי למסע שלא בחרתי בו – מסע של תקווה, מאבק, פרידה ואובדן. בתי התינוקת, משוש, עברה דיאליזה וניתוחים. לצערנו לאחר מסע של כשלושה חודשים היא נפטרה. ברגעים הקשים ביותר, חיפשתי מישהו שיראה אותי באמת – לא יאמר ש"יהיה בסדר", אלא יוכל להיות איתי בכאב.

ביומה האחרון לא נתנו לי להיכנס אליה, לא אפשרו לי לבחור איך להיפרד. כשהגעתי, בתוך החשכה הגדולה, שחררתי אותה בלחישה. אבל מתוך הכאב נזרע גם זרע של נתינה – תחילה בתרומת כליה, ובהמשך בליווי רוחני שמעניק תקווה ומשמעות לאחרים.

היום, לאחר שנים של ליווי, אני מבינה מה הייתי זקוקה לו אז – ומה אפשר לקבל.

בנוסף להיותי מלווה רוחני אני גם מטפל ברפואה סינית, אחד מתחומי המיקוד שלי הוא טיפול בפוגשי סרטן. לאחר עבודה בבתי חולים שונים כמטפל ברפואה סינית רציתי להביא למפגש הטיפולי איכות של מפגש שמאפשר שיח על משמעות המחלה, מחשבות על מוות,אובדן, אמונה ועוד

ברגעי חייו האחרונים של אבי,כשחיבקתי אותו, הוא נשף את נשימתו האחרונה באיטיות, קלטתי שבחר ללכת לעולמו. עקב חוויה זו, חשתי זכות גדולה שהניעה אותי ללמוד לטפל באנשים במצוקה. בהשפעת הספר “המוות חשוב לחיים” של אליזבת קובלר רוס, בחרתי בליווי רוחני.

זכיתי להתלוות למכרה שחלתה בסרטן, בחודשי חייה האחרונים, נחשפתי דרכה למרחב עצום של אהבה, חסד ואמת, לכאב, קושי, אובדן, אומץ והתמודדות מעוררת השראה... קיבלתי ממנה מתנות מופלאות לחיים ואת הרצון להיות חלק במסע סוף החיים של אנשים יקרים ומשפחותיהם.

את הליווי הרוחני פגשתי ברמבם, כשליוויתי את בעלי במחלת הלוקמיה ובהשתלת מח עצם. שם, בימים של בידוד, חרדה, כאב וקושי גדול, בחרתי לצד הטיפולי הפיזי שהגשתי לו, ללוות אותנו ברקמת מנדלה, שהיוותה חפץ של קדושה עבורנו. שם לראשונה הרגשתי איך הרוח תומכת ונותנת עוגן לתהליך הפיזי. שם גם פגשתי לראשונה מלווה רוחנית שתמכה בי, וידעתי שהליווי הרוחני פועם בתוכי ואני רוצה להגיש אותו לאחרים.

לאחר עשרות שנים של עיסוק בעולם הטכנולוגי - כמתכנתת, סופרת, עיתונאית ומרצה בתחום תרבות הרשת - עשיתי הסבה. הבנתי שיש בעולם הרבה סיפורי הצלחה ופחות מדי סיפורים של חמלה. בעשור האחרון אני מקדישה את רוב זמני לליווי רוחני לנוטים למות.

לאחר פטירת חמותי הבנתי את הצורך בליווי מקצועי בשלבי הפרידה מאנשים יקרים וכך התחלתי לברר כיצד אוכל ללמוד כלים לליווי מסוג זה וכך גיליתי את עולם הליווי הרוחני.

הזכות שהייתה לי להיות לצד אבי,שהיה אדם מאמין- בשנת חייו האחרונה, פתחה בפני תמונה גבוהה יותר של קיומנו בעולם. כאשה צעירה, חולי ומוות נראו כשייכים לאחרים. דרך אבא ההולך ומצטמצם בגופו, קמל אל תוך עצמו בקבלה מוחלטת, בהשלמה ובשקט, נתגלתה עובדת היותם של אלה חלק מתמונת הקיום הטבעית, וליד אנשים שמתמודדים עם כאלה בחרתי להיות.

חיפוש משמעות וחיבור לחיים.

הצעד הראשון שלי עם העולם של הליווי הרוחני התחיל כשליוויתי את אמא שלי במשך כמה שנים עד שנפטרה עקב סיבוכים עם מחלת הדמנציה. בעקבות מותה יצאנו, כמשפחה גרעינית, למסע בן 7 חודשים בעולם. מסע של חיבור לתוך עצמי ולמקורות הכח שלי.
כחותרת בים, המפגש היומיומי עם הים מעלה התמודדויות רבות, וכמו שהים משתנה כל יום, כך גם ההתמודדויות. מהים למדתי על אומץ והתמדה, על שבירה, על פחד והתגברות על הפחד, על ללכת עם הזרם או להיות מול הזרם, על נפילות ופציעות, על ויתור ומכשולים, על הצלחה ותחושת ניצחון, על שיווי משקל, על הכרה בקשיים ועל מבט במראה, על ימים חלקים וימים סוערים. הים הוא המקום של השקט, של המחשבות וקבלת תשובות.
הים עבורי הוא מקום של תפילה ושל התבוננות. ומן הים יצאתי והמקום של התפילה התרחב.
הליווי הרוחני הגיע לתוך חיי מתוך צורך אישי ואני מרגישה שזו כמו מתנה שהענקתי לעצמי מבלי שידעתי מראש מה אני מעניקה לעצמי.

אחרי הליווי של אימי עד רגעיה האחרונים, שהיה מכונן ומקרב, ידעתי שיש לי את היכולת ללוות אחרים ולצעוד עמם לצד החולי והמוות. הרצון להיות לצידם, בדרכם היה חזק מאוד והוביל אותי אל הלימודים.

כנראה שזה שילוב של כמה דברים: רצון להבין איך לשאת דברים קשים, איך לשאת את הצער כשאין ברירה אלא לשאת אותו: ביחד עם תקווה גדולה שיש לי לגבי הזמן הזה, אני חושבת ומקווה ומאמינה שיש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בשלב הסופי של החיים כדי שהוא יהיה משמעותי, בשביל עצמינו ובשביל אחרים.

מזה 30 שנה אני עובדת במתורגמנית סימולטנית ולפני קצת מעל 10 שנים פגשתי במקרה מישהי שעסקה בליווי רוחני והבנתי שזה התחום בו אני רוצה לעסוק. כמו אנשים רבים בתחום הזה גם אני חשתי שחיפשתי זמן רב עיסוק בו אוכל לבטא היבטים נוספים של אישיותי וגם לעזור לאנשים בזמן משבר בלהיות איתם ולנסות יחד למצוא את מקורות הרוח שלהם. הליווי רוחני, לפי דעתי, מצליח לעיתים, לסייע לאנשים להיות איתם במשבר שהם עוברים ובכל מה שעולה סביב המשבר הזה.

למדתי ליווי רוחני בקבוצת רקמה א' של עמותת "חברות" בניהולה של רחל פוקס אטון